קצה גבול היכולת

אחד המשפטים הנדושים והדביקים ביותר שאני זוכרת כילדה, ובעיקר כתלמידה, הוא: "אין לא יכול, יש לא רוצה". אינני יודעת אם גם בכם משפט זה מעורר התנגגדות אך בימים אלו אני מסכימה להסתכל עליו מנקודת מבט אחרת.

אנו מרבים לדבר בסימני קריאה. יש לנו ידיעה ברורה ומוחלטת של מה אנו מסוגלים לעשות ומה לא. ובעוד אנו יודעים כי אנו לא מסוגלים לדבר מה, אנו צודקים – או שלא ננסה (בשביל מה? הרי איננו יכולים) וגם אם ננסה, זה יהיה מתוך מחשבה שככל הנראה זה לא יצליח – זה מה שנשדר וכמו בומרנג, זו התוצאה שתחזור אלינו.


בוא נקח כדוגמא איש מכירות מתחיל. ביום הראשון הוא יוצא לדרך מתוך התלהבות גדולה מהולה בחשש. הוא דופק על הדלת הראשונה ונענה בסירוב מנומס. הוא חושב לעצמו: "אח, הם לא מבינים איזה מוצר הם הפסידו עכשיו" ועובר לדלת הבאה. גם שם מחייכים אליו אך מסרבים לשמוע מה הוא מוכר. עכשיו הוא כבר חושב לעצמו: "איזה אידיוטים.." בדלת השישית הוא מצליח להכנס ואפילו למכור. אך הוא אפילו לא עוצר להתענג על ההצלחה.. הרי זו באה לאחר חמש כשלונות. והוא ממשיך.. נתקל בעוד סירוב ובעוד דלת שנטרקת בפניו. בשלב הזה הוא כבר מתחיל לחשוב: "המוצר שאני מוכר לא טוב" ולאחר כמה דלתות נוספות: "אני לא איש מכירות. לעולם לא אצליח למכור!". וכשהוא דופק על הדלת הבאה בהיסוס כשזו המחשבה שבמוחו, הוא אכן לא איש מכירות טוב – הוא שפוף וחסר בטחון. וכך התפישה שלו את עצמו הופכת לעובדה. הוא לא איש מכירות טוב.

במהלך השנים תת המודע שלנו מנהל איתנו שיח פנימי, מספר לנו מה אנחנו יכולים ומה לא. מתגבשות אצלנו התפישות והאמונות לגבי היכולות שלנו, חלקם בשל "סטירות" שקיבלנו רחוק בשנות הילדות ואשר אינן רלוונטיות כבר.

והאמת היא שאנו לא מודעים לכלל יכולותינו. עד שלא ננסה.. וננסה שוב בדרך אחרת.. ושוב בדרך שונה.

והדבר המאד פשוט הזה הוא שהופך אנשים מסויימים למצליחים. אלו, שנותנים אמונה מלאה ביכולתם. אלו שלא נכשלים – רק טועים ומתקנים.

אנג'לה קבאלו לעולם לא העלתה על דעתה כי ביכולתה להרים מכונית. ובכל זאת, בתשיעי באפריל בשנת 1982, היא הרימה מכונית שברולט למשך חמש דקות שלמות. בנה, טומי, בעל מוסך, היה עסוק אותה שעה בהחלפת צמיג למכונית שברולט. כתוצאה מתקלה, החליקה המכונית מהג'ק והוא נלכד מתחת לגלגלים האחוריים. אנג'לה צעקה לעזרה אך איש לא שמע אותה. זה היה הבן שלה שם שלכוד מתחת למכונית הכבדה! – היא הרימה את חלקה האחורי של המכונית לגובה עשרה סנטימטרים במשך חמש דקות עד שבנה חולץ משם.

באותם חמש הדקות, אנג'לה מצאה כוחות שלא ידעה שיש לה. משום שלא היתה לה ברירה אחרת. משום שלא ניהלה שיח פנימי עם תת המודע שלה, אשר שכנע אותה שהיא לא יכולה.